שלום הבית

 בס"ד

 בנות מלך יקרות כאשר יש שלום בבית – בין איש לאשתו, אז השלום נימצא בכל מקום לכל הסביבה, ועד – לכל עם ישראל, וכמו שחז"ל  כותב : "כל המשים שלום בתוך ביתו, מעלה עליו הכתוב כאילו משים שלום בישראל על כל אחד ואחד. וכל המטיל קנאה ותחרות בתוך ביתו, כאילו מטיל קנאה ותחרות בישראל"

אך אם יש מחלוקת חס וחלילה , דיברו חכמינו ז"ל ואמרו שבסופו של דבר בעל המחלוקת יעבור על כל דברי התורה – "כל המטיל אימה בתוך ביתו, סוף הוא בא לידי שלוש עברות: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים".

 נשים יקרות  השלום בין איש לאשתו אנו מוצאים דבר נפלא בתורה: אפילו שמו הקדוש של הקב"ה, שמובן מעצמו גודל המעלה והקדושה העליונה הקיימת בו – נמחק כדי "לעשות שלום בין איש לאשתו"

וכאשר יש "שלום בית", הבית נהיה כ"גן עדן" ונעים להיות בבית אוירה שמחה כל הבית שמח , עם מנוחה ומרגוע, שקט ושלווה,ה"שבע ברכות" קוראים זאת לחתן ולכלה במתחילים לבנות בית : "שמח תשמח רעים אהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם". אכן, 

להשיג ולישאוף  השלום האמיתי בין איש לאשתומגיעה  מתוך הלימודוקריאת הספרים שעוסקים בשלום הבית ותמיד לילמוד איך נשיג שלום בית אמיתי :

הבית היהודי, החיים המשותפים בין איש לאשה אינם רק חיים גשמיים, אלא גם ובעיקר, חיי הנשמה המאוחדת, כמבואר בפרק 'מבוא לחיי הנישואין'. 

בעל ואשה אינם שתיים ולכל אחד מהם דעות שונות גדלו בדרך של חינוך שונה  והאיש והאישה מחליטים להיתחבר יחד  ביניהם "שותפות" גשמית לניהול מוצלח של ענייני הבית, אלא הן במהותם ובפנימיותם הוויה אחת, נשמה אחת. אותה נשמה שהיתה בעולם העליון מציאות אחת, ירדה אל העולם והתלבשה בשני גופים שונים, באיש ובאשה.

לפי זה ניתן להבין כיצד יתכן שתשרה ביניהם אהבה אמיתית:

כי אילו הנישואין היו אך ורק מתוך הקשר הגשמי של הגוף לא יתכנו אהבה ואחווה אמיתיים; אך כאשר בידיעתם ובהרגשתם מונחת האמת הפנימית שהם אינם "שניים" (שני גופים), אלא "אחד" – נשמה אחת, יכול להיות שלום מוחלט ביניהם.

זהו אפוא, והדרך הנכונה לבנות "בנין עדי עד" בשלום, כאשר נישואי האיש והאשה הם לא רק מצד של אהבה הגשמית של הגוף, שם לא יכולה להיות אהבה אמיתית וכנה, אלא למען התוכן הרוחני :

כאשר בני הזוג יודעים ו"חיים" עם המהות הפנימית של הקשר שביניהם, הקשר העצמי והמהותי של הנשמה, אזי יהיו נישואיהם מושלמים, מתוך "אהבה ואחווה. שלום ורעות", שהבעל "מכבדה יותר מגופו" ונישואין להכניס את השכינה לתןך ביתנו  בית עם צניעות ולימוד תורה והנהגות של דרך ארץ בין כל בני הבית בראשם הבעל  והאישה ל"בנין עדי עד", לאורך ימים ולשנים טובות אמן.

בנות מלך יקרות ניתפלל לפנוי התברך שיהיה תמיד שלום ונחת בבית אמן:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבותֵינוּ אַדוֹן הַשָּׁלוֹם מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, שֶׁתַּשְׁרֶה אַהֲבָה וְאַחֲוָה, שָׁלוֹם וְרֵעוּת בֵּינִי (ותאמר את שמה ושם אמה: פלונית בת פלונית) לְבֵין בַּעַלִי (ותאמר את שמו ושם אמו: פלוני בן פלונית) מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וְהוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְהָגֵּן בַּעֲדֵנוּ וְתַצִילֵנוּ מִכָּל אָדָם רַע וּמִכָּל צַר וּמַזִּיק, וְכָל הַיּוֹעֵץ עָלֵינוּ וְעַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל עֵצָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה וּמַחְשָׁבָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה הָפֵר וּבַטֵל עֲצָתוֹ כְּדִכְתִּיב עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל וְהָסֵר מֵאִתָּנוּ כָּל מַחְלֹקֶת, קִנְאָה, שִׂנְאָה וְתַחֲרוּת וּבַעֲבוּר שִׁמְךָ אֵל שַׁדַּי בַּטֵל מֵעָלֵינוּ כָּל מַשְׂטִינִים וּמְקַטְרְגִים, בֵּין לְמַעְלָה בֵּין לְמַטָּה, וְלֹא יִהְיֶה בָּהֶם כֹּחַ לְהַשְׂטִין וּלְקַטְרֵג עָלֵינוּ. וּתְצַוֶּה לְמַלְאָכֶיךָ לַעֲזֹר לָנוּ וּלְסַיְיעֵנוּ כְּדִכְתִּיב לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ

אָנָּא יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל, אַל יִהְיוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ מוֹנְעִים הַטּוֹב מֵאִתָּנוּ, וְתַטֶּה אֵת לִבּוֹתֵנוּ שֶׁנְכַבֵּד אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי, וְתַשְׁרֶה אֶת שְׁכִינָתֶךָ בֵּינֵינוּ, וְיִהְיוּ בֵּינֵינוּ אַהֲבָה וְאַחֲוָה, שָׁלוֹם וְרֵעוּת וְאוֹרָה וְשִׂמְחָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. וְקַיֵּם בָּנוּ אֶת הַכָּתוּב הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ וְאֵת הַכָּתוּב יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ.

וּבָרְכֵנִי נָא בִּבְרָכָה הַכְּתֻבָה בְּתוֹרָתֶךָ: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ, יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ, יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם, וְהִתְמַלֵּא בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים עָלֵינוּ וּמַלֵא כָּל מִשְׁאַלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה וְקַיֵם בְּבַעֲלִי אֵת הַכָּתוּב וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם וְאֵת הַכָּתוּב וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְיָ, רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְיָ, אָמֵן כֵן יְהִי רָצוֹן נֶצַח סֶלָה וָעֶד.

יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. יִהְיוּ לְרָצון אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי.

יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהי יַעֲקֹב סֶלָה, יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ, יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ.


0 תגובות