מצוות עירוב תבשילין

בס"ד



 נשים אהובות  בנות חיילת השנה חג שבועות יש לנו מצוות עירוב תבשילין כי החג יוצא ביום השישי ניכנסת מיד שבת קודש .


ויש איסור לבשל מיום טוב  לשבת לכן  אנחנו נעשה עירוב תבשילין  .


איך נעשה עירוב תבשילין:  ב"ה  בערב חג  ניקח ביצה מבושלת ולחמניה  נשים אותם בצלחת ונברך  


נוסח הברכה :


יום טוב שחל להיות בערב שבת אסור לאפות או לבשל בקדרה מיוחדת לשבת
אלא ע"י עירובי תבשילין שעושה בערב יום טוב.
היינו שלוקח איזה תבשיל או צלי שראוי ללפת בו את הפת.

פשט הדברים :
כאשר יום טוב חל בערב שבת (זאת אומרת שיום טוב חל ביום שישי),
ואנו רוצים להכין אוכל ביום טוב לשבת, עלינו לעשות לפני יום טוב – עירוב תבשילין.

ללא עירוב תבשילין, אסרו חכמינו ז"ל להכין ביום טוב אוכל לשבת, משום זלזול בקדושת יום טוב.
באמצעות העירוב מראה האדם שהוא כבר התחיל את הכנותיו לשבת עוד מלפני יום טוב,
וכאשר מבשל ביום טוב, הוא רק כמשלים ומסיים את הכנותיו לשבת.

איך עושים עירוב תבשילין?

בערב החג יקח מאכל "כזית" (27 סמ"ק) והוא תבשיל חשוב שנאכל עם פת (עם לחם). מבושל, צלוי או כבוש
(היום נהגו לקחת ביצה שלמה מבושלת עם [פת] לחם / לחמניה או מצה בפסח בשיעור "כביצה"
ויש שלוקחים תבשיל חשוב בשר ו/או דגים שיכולים להשמר במקרר).

צָרִיךְ שֶׁיְהֵא הַתַּבְשִׁיל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְאָכְלוֹ עִם פַּת, כְּגוֹן בְּשָֹר דָּגִים, וּבֵיצִים. אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְאָכְלוֹ עִם פַּת, לֹא מַהֲנֵי. שִׁעוּר הַתַּבְשִׁיל, כַּזַּיִת. וְהַפַּת, כַּבֵּיצָה. וְיֵשׁ לְהַדֵּר אַחַר מָנָה יָפָה לִכְבוֹד הַמִּצְוָה. וְגַם הַפַּת תְּהֵא שְׁלֵמָה וְיַנִּיחָהּ בַּשַׁבָּת לְלֶחֶם מִשְׁנֶה, וּבִסְעוּדָּה שְׁלִישִׁית יִבְצַע עָלֶיהָ, שֶכֵּיוָן דְּאֶתְעֲבִיד בֵּהּ מִצְוָה חֲדָּא זִימְנָא, יִתְעַבֵיד בֵּה נַמִּי מִצְוָה אַחֲרִיתָא.

האם עלינו לאכול את העירוב

ישתדל לאכול את הפת והתבשיל של העירוב בסעודה שלישית בשבת,
שמאחר ונעשתה בו מצוה אחת, ראוי שתֵעשה בו עוד מצוה.

ואם שכחנו להכין ערוב תבשילין

לכתחילה חייב כל אדם להניח עירוב תבשילין.
ואולם אם שכח להניח עירוב, חד פעמי – רשאי לבשל ולאפות מיום טוב לשבת,
כיון שבדרך כלל גדול העיר מזכה את עירוב התבשילין שלו לכל בני העיר, ויכול לסמוך על זה בשעת הדחק.

אם שכח מחמת עצלות או שסמך על גדול העיר – להניח עירוב תבשילין
הרי הוא כפשע וקנסוהו חכמים ולא רשאי לסמוך על העירוב הנ"ל.
ואינו רשאי לבשל מיום טוב לשבת.

ואם העירוב לא נימצא אבד לנו העירוב 

אם אבד העירוב קודם שבישל לצורך השבת – יכול לסמוך על עירובו של רב העיר ויבשל.

לעיון בהלכה בקיצור שולחן עורך כנסו – 


 מה הסדרכ הנכון להכנת העירוב  

לוקח העירוב ומברך:

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,

אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב

בַּהֲדֵין עֵרוּבָא יְהֵא שָׁרֵא לָנָא לְמֵפָא וּלְבַשָּׁלָא וּלְאַטְמָנָא וּלְאַדְלָקָא שְׁרָגָא
וּלְמֶעְבַּד כָּל צָרְכָנָא מִיּוֹמָא טָבָא לְשַׁבַּתָּא לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל הַדָּרִים בָּעִיר הַזֹּאת.

אם אינך מבינה את הברכה   תוכלי לקרוא גם את הפרוש של הברכה:

בָּזֶה הָעֵרוּב יְהֵא מֻתָּר לָנוּ לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל וּלְהַטְּמִין וּלְהַדְלִיק נֵר
וְלַעֲשׂוֹת כָּל צָרְכֵינוּ מִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל הַדָּרִים בָּעִיר הַזֹּאת.



מרים   בלשון הקודש:


בָּזֶה הָעֵרוּב יְהֵא מֻתָּר לָנוּ לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל וּלְהַטְּמִין וּלְהַדְלִיק נֵר
נשים יקרות בחג ביום טוב יש איסור להדליק מגפרור או  להדליק מהמצת של הגז או כל דרך אחרת . אלא אך ורק  מותר להעביר מאש לאש . להגיד זאת לכל בני הבית. איך מדליקים מאש לאש : נכין מערב חג נר דולק  שיחזיק כל החג דולק  ניקח נר או גפרור וממנו נדליק את הגפרור ונעבור להדליק את הגז ואחרי שהדלקנו את הגז מהגפרור אסור לכבות את הגפרור אלי נניח אותו שיכבה לבד נעצמו. בסוף הבישול או כשסיימנו עם הגז אסור לכבות את הגז  אלא יש לסים פינג'ן מלא במיים שירתחו  על הגז הדולק והם יכבאו  את הגז לבד . ב"ה שנקבל את התורה הקדושה בשימחה ואחדות ואהבה ורק בברכות התורה אמן.

0 תגובות